דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח
‏הצגת רשומות עם תוויות האחיות יוספי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות האחיות יוספי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 20 במאי 2011

שירו שירו II

בפוסט הקודם הזכרתי שירי קדם אירוויזיון כושלים, שלא מימשו את הפוטנציאל הגלום בהם.
אבל היו גם אחרים. כאלה שרובנו נוכל לזמזם גם מתוך שינה, גם אם לא זכו לייצג את מדינתנו הקטנה בפסטיבל האירופאי.

אמן אירוויזיונים ידוע הוא צביקה פיק, ה"שמעון פרס" של הקדמים, שהשתתף בתחרות לא פחות משבע פעמים, ולא זכה מעולם. כאן בשירו "ארטיק קרטיב" (שלא זכרתי שמתחיל בצורה כזו דרמתית)
והיו עוד שירים שעשו חיל.
למשל השיר "כמו צועני" שבוצע על ידי שלישית הופה היי (ונספחות) הזכורה לטובה.
הצלע השלישית, על הכינור, היא כמובן יונתן מילר, שהייתי הכי מאוהבת בו בין גיל חמש לחמש וחצי. אגב, באותה תקופה האמנתי ביחסים פתוחים, והרשתי לעצמי להיות מאוהבת בו זמנית (וכמעט באותה מידה) גם במקגיוור האגדי
או "הלוואי" של בועז שרעבי, שהגיע למקום האחרון בקדם 1986, מה שלא הפריע לו להפוך לשיר מוכר ומושמע עד שהיה לזרא

וגם "לשמוח ולרקוד" של האחיות יוספי, אחייניותיה הפופ-טרשיות של עפרה חזה, שאת טעמן המצויין כבר שיבחתי כאן.

ואם כבר טוב טעם, קשה שלא להזכיר את הופעתה הסנסציונית של פנינה רוזנבלום בשמלה תכלכלת, שהגיעה למקום האחרון המכובד בקדם 1983

ואת ירון חדד (האיש, התלתלים והקול הצלול), שעשה כבוד לזודיאק, עוד הרבה לפני שג'ייק גילנהאל היה בתמונה (והגיע למקום האחרון בקדם 1992)
* הקורא המתעניין מוזמן לחזות בפלא המכונה ירון חדד גם בשיר "אגדה על בל" של להקת קסם מקדם 1983 (וכן, זו עירית ענבי שם איתו)

והיו עוד כמה יציאות משובחות (פחות או יותר):
* מלמעלה: סקסטה עם "סינדרלה"; יגאל בשן (מתה מכמה שהוא חמוד פה!) עם "תן לי"; ירדנה ארזי, שועלית אירוויזיונים, עם "עוד נגיע"; ריטה עם "שביל הבריחה"; זהבה בן, אתי לוי וחברים עם "דף חדש".

ובפינתנו "אז ועכשיו":


* למעלה: ירון חדד. למטה: ארבע מבנות להקת סקסטה (שמנתה, באופן מפתיע, דווקא חמש בנות)

יום שישי, 14 בינואר 2011

Face the Music

אין ספק שמבחינה גלובלית שנות ילדותינו נשאו הבטחה בכל הנוגע לסצינת הפופ, הטראש, והטעם הרע באופן כללי




מלמעלה: מבחר קסטות, מייקל ג'קסון בימים טובים יותר ומדונה בימים טובים פחות, הפטשופ בויז בלהיט "לך מערבה", להקת "פשוט אדום" עם השיר "כוכבים", ג'ייסון דונובן החתיך' תופעת קריס קרוס בשירם (היחיד?) "קפוץ" ואייס אופ בייס הבלתי נשכחת (גם אם ממש מתאמצים).

ובינתיים, בזירה המקומית, מצב העניינים לא פחות מביך
מלמעלה: מנגו האלמותית, צעירי תל אביב (שאולי מגיע להם פוסט משלהם), נוער שוליים, ללדין והאחיות יוספי

ואיך אפשר בלי אוספי להיטים, שאף מסיבה לא שלמה בלעדיהם


  
אבל הכוכבת האמיתית בכל מסיבה היתה, ללא ספק:

חצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ

(וכן, נכון - היו להקות בנים, ולהקות בנות, והיה גם רוק וזה. אבל זה כבר בפוסט אחר)