דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

יום שישי, 27 ביולי 2012

McGurking

אם נשמע צליל מסויים, שמצומד לגירוי ויזואלי שמציג צליל אחר, נחשוב שאנחנו שומעים צליל שלישי, שכלל לא נכלל בגירויים שהוצגו. זה מה שקורה בסרטון הזה:
רוב האנשים יעידו ששמעו "דה דה דה", למרות שהצליל המושמע הוא "בה בה בה", והשפתיים עושות "גה גה גה". האפקט התפישתי הזה, שנקרא The McGurk Effect, מדגים שקיימת אינטראקציה בין קלט ויזואלי ואודיטורי. אבל איך זה קשור לבלוג הזה?? טוב, זה לא ממש קשור. אבל זאת הקדמה טובה לפוסט שעוסק בכל מיני עניינים אודיטוריים, ויזואליים ובמה שביניהם. בראשית שנות ה 90 הגיח לחיינו בסערה ערוץ 2 החדש, ועימו שלל תכנים איכותיים (גלגל המזל, פחות או יותר, איצ'ה, הקומדי סטור, פספוסים), אך לא פחות חשוב מכך - מגוון פרסומות. ולמרבה העונג, הגיעו גם שלל פרסומות מדובבות (שהרי, דיבוב ישמח לבב אנוש), כדוגמת הפרסומת הזו:
הפרסומת הזו, כמו גם אחרות (ורטרס אורגינל, אורביט, קינדר ועוד, שאת רובן אפילו לא טרחו להעלות ליוטיוב) ודאי סייעו למכירות בצורה משמעותית. שהרי איך אפשר לשכוח את הילד שסבו תמיד פינק אותו בסוכרית מציצה מתוקה. והיו עוד עניינים מביכים שקשורים לאודיו-וידאו. למשל מילי ונילי. כאילו שהמוסיקה, השם והלוק של הצמד לא היו מביכים מספיק. מה רבה היתה המבוכה כשהתגלה שמדובר, למעשה, ב Con artists מהשורה הראשונה, שהוליכו שולל את העולם כולו: השניים כלל לא שרו את שיריהם! הם רק עשו עם השפתיים! נערי פוסטר שנבחרו בשל מראה מצודד (או משהו). ועוד זכו בגראמי. פאדיחה.
התקרית הזו אף זכתה להומאז' בפרק של חברים שבו פיבי מקבלת הצעה מפתה - להופיע בקליפ עם שירה "Smelly cat" (חתול סרחה), כשברקע נשמע קולה של זמרת אחרת.
אבל בואו נדבר רגע על מה שחשוב באמת - כסף. התאמות ויזיו-אודיטוריות יכולות לסייע ליצירת תוכן שיווקי הולם. למשל במקרה של "איש ההרס". בסרט מושמד בערך כל העולם, אך למרבה המזל שרדה מסעדה אחת - מסעדת טאקו בל! אך מה יעשה הצופה הישראלי שלא טעם טאקו מימיו? מה הוא ירצה לנשנש מיד עם צאתו מהסרט?? הסירו דאגה מלבכם! בגרסה המקומית שונה הפסקול ושונו הלוגואים מאלו של טאקו בל לאלו של פיצה האט. ושלווה גדולה ירדה על הספונסרים.
ויש גם דברים נחמדים. למשל צימוד פסקולים אלטרנטיביים שנראה שמייצרים משמעות (להלן, Synchroncity). הדוגמא הבולטת לעניין הזה היא השימוש ב Dark side of the moon של ה Pink Floyd כפסקול אלטרנטיבי לסרט הקוסם מארץ עוץ, במה שזכה לכינוי Dark side of the raindow או The wizaed of Floyd (דקה מומלצת: 55). וגם אם חברי הלהקה נשבעו שמדובר בשטות מוחלטת, זה עדיין כיף.
אז מה למדנו היום? שויזיו זה חשוב, אבל אודיו זה חשוב לא פחות. ובהמשך לפוסט הקודם, לפסקול הסרט יכולה להיות חשיבות מכרעת. אפילו וולט דיסני ידע את זה

יום שלישי, 24 ביולי 2012

ויווה לדיווה


קשה לדמיין מוות מפתיע פחות מזה של וויטני יוסטון, ובכל זאת, תפסו אותי לא מוכנה.
אז לקח קצת זמן להשלים את הפוסט הזה, אבל בסוף הוא הגיע.

דמיינו לעצמכם ש"אמריקן איידול" היתה משודרת בשנות ה 90'.
מה הייתם מצפים שיהיה השיר בו תבחר כל נערה שרוצה להפגין את יכולותיה הווקאליות? כל בחורה מקרקרת, שתחתך בגסות על ידי לשון התער של סיימון? כל לוליטה מתבגרת שרוצה להוכיח שהיא דיווה?
ניחשתם נכון - היא תשיר את Will always love you מתוך פסקול הסרט שומר הראש, בביצועה של וויטני יוסטון.
שיר הנושא הסנסציוני שהרים את הסרט הבינוני (הכי אוברסטייטמנט) הזה, הוא הזיכרון הראשון שלי מוויטני, זכרונה לברכה. אז לזכרה, קבלו עוד שירי נושא שהפכו לנושא, נשוא ומושא. אז פעם, לפני שטום קרוז היה מוזר (או לפחות , לפני שכולם ידעו את זה), הוא היה טייס. ולא סתם טייס, הוא היה טייס קרב. ולא סתם טייס קרב, טייס המשנה שלו היה אנתוני אדוארדס (E.R) ויריבו המושבע היה ואל קילמר (לפני שהוא היה שמן). ואיך כל זה קשור לפה? ככה:
אבל היו עוד, והרבה. 
מסתמן שתחום הפסקולים רווי בעוצמה נשית. החל מדולי פרטון (תשע עד חמש), דרך בננה רמה (קראטה-קיד. מי שלא ראה את הקליפ לא חווה את האייטיז מימיו. להעצמת החוויה מומלץ ללבוש ג'אקט ניטים בעת הצפיה) וכלה בסלין דיון (טיטאניק)
אך גם הכוח הגברי לא נעדר מהזירה. נראה שהגברים בסצנה הזו חולקים מספר מאפיינים, ובהם: מתקתקות רומנטית עד כדי בחילה, נכונות לצילומי תקריב, וחטטים
* מלמעלה:  בריאן אדאמס (רובין הוד), סיל (בטמן לנצח), ארוסמית (ארמגדון), רטוב רטוב רטוב (סתם נו, wet wet wet. ארבע חתונות ולוויה אחת).
והיו עוד, מוצלחים יותר ופחות:
מה שבטוח זה שבהרבה מקרים השירים עשו את הסרטים, ולא להפך.
ונסיים בברכת ויוה לדיווה.
היו שלום.