דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

יום שישי, 20 במאי 2011

שירו שירו II

בפוסט הקודם הזכרתי שירי קדם אירוויזיון כושלים, שלא מימשו את הפוטנציאל הגלום בהם.
אבל היו גם אחרים. כאלה שרובנו נוכל לזמזם גם מתוך שינה, גם אם לא זכו לייצג את מדינתנו הקטנה בפסטיבל האירופאי.

אמן אירוויזיונים ידוע הוא צביקה פיק, ה"שמעון פרס" של הקדמים, שהשתתף בתחרות לא פחות משבע פעמים, ולא זכה מעולם. כאן בשירו "ארטיק קרטיב" (שלא זכרתי שמתחיל בצורה כזו דרמתית)
והיו עוד שירים שעשו חיל.
למשל השיר "כמו צועני" שבוצע על ידי שלישית הופה היי (ונספחות) הזכורה לטובה.
הצלע השלישית, על הכינור, היא כמובן יונתן מילר, שהייתי הכי מאוהבת בו בין גיל חמש לחמש וחצי. אגב, באותה תקופה האמנתי ביחסים פתוחים, והרשתי לעצמי להיות מאוהבת בו זמנית (וכמעט באותה מידה) גם במקגיוור האגדי
או "הלוואי" של בועז שרעבי, שהגיע למקום האחרון בקדם 1986, מה שלא הפריע לו להפוך לשיר מוכר ומושמע עד שהיה לזרא

וגם "לשמוח ולרקוד" של האחיות יוספי, אחייניותיה הפופ-טרשיות של עפרה חזה, שאת טעמן המצויין כבר שיבחתי כאן.

ואם כבר טוב טעם, קשה שלא להזכיר את הופעתה הסנסציונית של פנינה רוזנבלום בשמלה תכלכלת, שהגיעה למקום האחרון המכובד בקדם 1983

ואת ירון חדד (האיש, התלתלים והקול הצלול), שעשה כבוד לזודיאק, עוד הרבה לפני שג'ייק גילנהאל היה בתמונה (והגיע למקום האחרון בקדם 1992)
* הקורא המתעניין מוזמן לחזות בפלא המכונה ירון חדד גם בשיר "אגדה על בל" של להקת קסם מקדם 1983 (וכן, זו עירית ענבי שם איתו)

והיו עוד כמה יציאות משובחות (פחות או יותר):
* מלמעלה: סקסטה עם "סינדרלה"; יגאל בשן (מתה מכמה שהוא חמוד פה!) עם "תן לי"; ירדנה ארזי, שועלית אירוויזיונים, עם "עוד נגיע"; ריטה עם "שביל הבריחה"; זהבה בן, אתי לוי וחברים עם "דף חדש".

ובפינתנו "אז ועכשיו":


* למעלה: ירון חדד. למטה: ארבע מבנות להקת סקסטה (שמנתה, באופן מפתיע, דווקא חמש בנות)

תגובה 1:

  1. חחחח וואו, כמה הופעות נוסטלגיות.
    ירדנה ארזי נותנת שם שואו מטורף, אני חושבת שהיא מדברת על הרגע הזה בסרט הדוקומנטרי שעשו עליה, ראיתי אותו לפני כמה חודשים בצפיה ישירה ומאוד אהבתי.

    השבמחק