90210

אחת התופעות החשובות של תחילת שנות ה 90' (וב"חשובות" הכוונה ל"זכו להכי הרבה פוסטרים של כפולת עמודים במעריב לנוער") היתה עלייתה של סדרת המופת "בברלי הילס 90210".

שמונה מתבגרים (שגילאיהם האמיתיים נעו בין 20 ל 35), הרטיטו את הלבבות הרכים של המתבגרים הישראלים וקיבעו את מעמדו של ערוץ 6 כערוץ הנוער האולטימטיבי.

אני עוד זוכרת את הפרומואים הראשונים לסדרה. ישר החלה באוויר ויברציה של מאורע מכונן. והמאורע לא אחר לבוא.

רגעים רבים מהסדרה יהיו חקוקים לנצח בתודעה הלאומית. למשל: 

למרבה החלחלה, ולמורת רוחן של הבנות, ברנדה וקלי מופיעות באותה שמלה לנשף האביב

(המריבה הזו היתה אחת הסנוניות הראשונות שבישרו על בואה של סוגיית "ברנדה או קלי" שכבר הזכרתי בעבר)

דילן וקלי מספרים לברנדה על הבגידה האיומה

(המשפט "I loved you, I trusted you both" עדיין מהדהד באזניי)

ברנדה עושה שכונה בפיץ' פיט

החבר'ה נלחמים על זכותה של דונה מרטין להכשל גם בקולג'

לתקופה מסויימת, נדמה היה שאי אפשר להתחמק מפרצופיהם צחורי השיניים של שמונת המופלאים. הם הופיעו בכל (אבל ב-כ-ל) מקום, ואולי אף היו הראשונים שהפכו את מונח ה"מרצ'נדייס" לשגור בפיה של כל מתבגרת 

אלמנטים מהסדרה המופתית גלשו גם למדיות נוספות:

 * קומיקס בברלי הילס 90210 של נמרוד רשף במעריב לנוער, וסדרת ההומאז' המצויירת "צעירי בברלי הילס".

השיא המקומי הגיע עם ביקורם של כוכבי הסדרה בארץ (ככה ניסו למכור לנו את זה... למעשה מי שהגיע היו סטיב, אנדריאה וקלי, ואליהם התלווה גם פרקר לואיס), וההופעה המשותפת עם צעירי תל אביב בחנוכה 1992. 

בערך בזמן שבו החבורה התחילה את לימודיה בקולג', התחלתי אני את לימודי בתיכון, וקצת איבדתי עניין. אך עדיין יש לי פינה חמה בלב ששמורה לאותם גיבורי ילדות (ופינה חמה באחת המגירות, ששמורה לכפולות עמודים וכתבות צבע).

וכמובן, איך אפשר בלי - אז ועכשיו:

* שורה ראשונה: אנדריאה (שכבר אז היתה בערך בת 40), דייויד (שעדיין שומעים עליו לפעמים, בעיקר בזכות מייגן פוקס), קלי, ברנדון. שורה שניה: ברנדה, דונה (שפגשה מנתח פלסטי אחד או שניים בחייה), סטיב (תמיד עם אותה הבעה), דילן (או: מה חשבתי לעצמי). שורה תחתונה: ג'ים וסידני וולש (אגב, ג'ים צעיר מסידני ב 7 שנים. אנדריאה צעירה מג'ים ב 6 שנים).