כבר אז, כשכל העניין הזה של ההייטק היה עוד ממש בחיתוליו, והאמהות הפולניות העדיפו ילד רופא או עורך דין ולא מהנדס תוכנה, משחקים אלקטרונים / דיגיטליים, שמופעלים בעזרת לחיצות על כפתורים עוררו עניין רב.
שיחקנו ב"משחקי וידאו" וזכינו בקופונים שאיפשרו לנו להמשיך לשחק במשחקי וידאו
וגם במשחקי וידאו שהתחזו למשחקי ספורט
בזבזנו עשרות שקלים בניסיונות כושלים לדוג בובות פרוותיות (עד שבאה מעין והראתה לנו איך עושים את זה)
שיחקנו טטריס וסופר מריו בגיימבוי
ויודעי הדבר (החנונים האמיתיים) - הם שיחקו באטארי / קומדור 64 / סינקלייר / סגה
ובפינתנו "אז ועכשיו": צעצועים של נינטנדו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה