דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

יום שבת, 2 באפריל 2011

סע לשלום

בתור ילדים, בעידן שקדם לקבלת הרישיון, אחד הדברים שהעסיקו אותנו היה סוגיית  ה"כיצד להגיע ממקום למקום".
רוצה לומר - כיצד ניתן לחצות את הגינה השכונתית בדרך הקצרה ביותר.

אפשרות אחת היתה רכיבה על אופניים - BMX ורודים לבנות וכחולים לבנים, רצוי עם כידון בעל ידיות גומי וסלסלה עם הדפס של תות או פרי יער אחר. למתקשים, בתוספת גלגלי עזר. ולא לשכוח קסדה!

אפשרות נוספת היתה הסקייטים. רובינו התחלנו עם אסופת פלסטיקים של פישר פרייס, בצבעים כחול-צהוב-אדום שמתלבשת על הנעל, ועם רכישת המיומנות (והיכולת לבלום), הורשנו לעבור לדבר האמיתי


אפשרות אחרת שהיתה נהוגה בעיקר בקרב הבנים, היתה סקייטבורד

בניגוד לשאר כלי התחבורה, מבחינתי הסקייטבורד היה כלי שמעולם לא הצלחתי ממש לתפעל בחיים האמיתיים, אבל הצלחתי להגיע לשליטה לא רעה במשחק המחשב המצויין "משחקי קליפורניה" (שאפשר להוריד כאן)
וגם כאן היתה גרסת מתקשים - הקורקינט, שזוכה היום לעדנה מחודשת

הצורך הדוחק בתחבורה זכה לביטוי גם במרצ'נדייז של התקופה, בדמות מחזיקי מפתחות, מחקים וכו'.
ולמרות זאת, באיזשהו שלב נראה היה שהאמצעים העומדים לרשותינו לא מספיקים.
כשגדלנו קצת, ורצינו להגיע גם למקומות מופלאים מחוץ לשכונה, עברנו לנסיעה באוטובוסים: של אגד - אדומים, ושל דן - כחולים עם ספסלים ירוקים שידעו ימים טובים יותר.
ואני עוד זוכרת את ההתרגשות שלי בפעם הראשונה שנסעתי באוטובוס ארוך
למידע נוסף על דרכי הגעה ממקום למקום:

(לא הצלחתי למצוא את הגרסה העברית... אם מישהו מוצא אשמח אם תשתפו אותי! :) )




4 תגובות:

  1. אחלה פוסט ואחלה תמונות. מאיפה הבאת אותן? :) ההוא מהחבבות ממש הצחיק אותי. אני חושבת שהקורקינט והאופניים עושים קאמבק בגדול. יש לי כבר שנה קורקינט ממונע וזו דרך מצויינת להתניידות בתל אביב (וגם מחוצה לה דרך אגב) ילדות לנצח!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה! :)

      השלב הבא - להחזיר את הגלגיליות הכחולות-צהובות של פישר פרייס!

      מחק
    2. לגמרי! את לא מבינה כמה זמן אני מחפשת גלגיליות אולד סקול בצבע לבן-ורוד בשביל להתנייד איתן בסופ"שים באזור הנמל :)

      מחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק