דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

יום שלישי, 8 במרץ 2011

חגיגה נחמדת

לא יאמן איך שהם גדלים מהר...
רק אתמול נולד, וכבר הבלוג חוגג חודשיים!
אז בואו נחגוג יומולדת, כמיטב מסורת סצנת המסיבות שהיתה נהוגה בימים ההם בזמן הזה.

התוכנית האמנותית של הערב כללה מגוון משחקים.
עוד לפני שהכרנו את צ'כוב ידענו: אם מופיע בלון בתחילת המסיבה, סופו שיתפוצץ עד שתוגש החצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ (וכנראה שבידיעה זו נעוצים שורשי הבלונופוביה, ממנה אני סובלת עד היום).




אלו מאיתנו ששרדו את הפיצוצים, נאלצו להתמודד עם אתגרים אחרים





וכשהתבגרנו קצת, עברנו לריקודים. בעניין הסלואו למשל, הכללים היו נוקשים:
1. לפחות 40 סנטימטרים בין הבן והבת, תוך שמירה על איסור נגיעה חמור
2. לפחות 15 סנטימטרים הפרש גבהים (לטובת הבת)


אבל למרות הקשיים, כמו בכל טירונות, בסוף יוצאים להמשך הדרך מחוזקים.
החיזוק בימי ההולדת היה בעיקר קולינרי, והתבטא בעוגות יומולדת בצורות שונות ומשונות. האמהות המוכשרות יותר דאגו להכנת עוגה מרהיבה מהספר שהזכרתי כאן. האמהות המוכשרות פחות הסתפקו בהכנת עוגת שוקולד עם סוכריות צבעוניות, שאמנם לא היתה מתאימה לתצוגה במוזיאון, אבל היתה לא פחות טעימה

וממש ממש בסוף, לפני שאמא ואבא באו לקחת אותנו הביתה, זכינו בשקית הפתעה

השקית כללה שלל דביק במיוחד, והפתעות שכמו כל דבר בטירונות, נחלקו לשלושה סוגים:
1. דברים שנושפים בהם


2. דברים שעושים רעש



3. דברים שנושפים בהם ואז הם עושים רעש

יומולדת שמח!!

תגובה 1:

  1. לא יודעת מה איתך.. אבל אצלי ימי הולדת תמיד היה עם שולחן מלא בביסלי ובמבה (כדי לחבר!!) ופיתה וחומוס...
    ממממ.. אבל בא לי על שקיות ההפתעה :)))

    השבמחק